Somewhere Better than this Place

דוד עדיקא//  איל ששון// רומי אחיטוב// איתמר ג'ובני// דנה יואלי// אנה ים// ראובן ישראל

גלריה ברוורמן, תל אביב

דצמבר 2007 - ינואר 2008 

רגע לפני שגלריה ברוורמן מעתיקה את כתובתה לחלל חדש, נפתחת בגלריה תערוכה קבוצתית חדשה " "Somewhere Better than this place, הנועלת פעילות רציפה של כשלוש שנים ברחוב יהודה הלוי 81 תל אביב. בתערוכה משתתפים שבעה אמנים: איל ששון, אנה ים, דוד עדיקא, דנה יואלי, ראובן ישראל, איתמר ג'ובני ורומי אחיטוב, אשר יציגו עבודות במדיה השונות: מיצב, וידיאו, ציור, פיסול וצילום שנעשו בשנים האחרונות. כפי שעולה משמה של התערוכה  Somewhere Better than this place (ובתרגום חופשי "מקום טוב יותר מזה") (*), זו בוחנת את המושג של  "מקום אידאלי" במובן המנטאלי והקונספטואלי. דרך העבודות מועלות שאלות של שייכות, כמיהה וגעגוע, ניכור והגדרת זהות. הדיבור על "מקום אידאלי" קיים ברוב העבודות ברמה האוטופית שלא ניתנת למימוש, ומותיר את הצופה בציפיה לשינוי. איל ששון יציג רישום עפרונות צבע מים, כאילו לקוח מעולם פנטסטי נוסח "אליסה בארץ הפלאות". ילדה – אישה בתחפושת ארנבת, המשדרת אירוטיות סמויה ואי נוחות מינית, אשר מגיבה באירוניה לעולם קסום זה. אל אף שצילומיה של אנה ים מציגים לכאורה נרטיב אקראי, ניכרת בהם תחושה חזקה של תיעוד עצמי: כאילו הקפיאה ים באמצעות עדשת המצלמה רגע של התרחשות יומיומית על חוף האגם ביקטרינבורג. מתח תמידי עולה מיצירותיה, בהן הווית ההווה מנוסחת מחדש במונחים של זמן שחלף, ובכך מודגשת דילאמת הזהות הגאוגרפית של ים. 

דנה יואלי מציגה ציור שמן גדול מימדים של טבע דומם, גדוש באוביקטים סימבוליים: כדור בדולח, מסיכה ופרחים ככריזנטמות, סטאר גיזר וורדים. דימויים אלו מתפקדים כשדות מגנטיים, המנהלים מערכת יחסים של משיכה ודחייה, סימטריה וקטטסטרופה. זהו ציור סנטימנטלי, העוסק בחפצים מכונני זהות, מעין אלגוריות שמקורן ברסיסי זיכרון. 

שכינה, מיצבו של איתמר ג'ובני מורכב ממבנה פיסולי המתכתב עם אלמנטים דקורטיבים אוריינטלים הבונים היכל של קדושה. במרכז המבנה הקרנת וידאו של גבר המבצע טקסיות פולחנית. החוויה הטראנסנדנטאלית מכילה בתוכה נוכחות גשמית כמעט אירוטית,  המעררת את יסודות הקדושה. פסאודו היכל קודש זה, מכיל בתוכו סתירות פנימיות רבות (ארכאיות מול טכנולוגיה, חומריות מול רוח ומקדש מול בית כלא) ומתריס לכאורה נגד החוויה הרוחנית המערבית בת זמננו. 

פסלו של ראובן ישראל,  (Treasure Island) T.I., מבנה פיסולי מינימליסטי עשוייM.D.F. וצבוע בצבעים תעשייתיים, חושף משחק זיכרון של מבנה אדריכלי או אוביקט פונקציונלי מוכר המוצג כתחליף מלאכותי למקום ממשי. משחק זה מתרחש ברמת הקונספט (שם העבודה) ובביצועה (האוביקט עצמו). סדרת הצילומים של דוד עדיקא המוצגים בתערוכה, צולמה במהלך שהייה בת ארבעה חודשים בעיר ברצלונה בקיץ-סתיו 2007. בהם תיעד עדיקא את העיר, כתייר מזדמן הנקלה למקומות בלתי מוכרים. על אף "הזרות" שבמקום, עולה מהצילומים המציגים דימויים לוקאליים, נימה חזקה של פמיליאריות, חום ורוך.  

רומי אחיטוב מציג בחלל התחתון של הגלריה, את המיצב האינטראקטיבי BeNowHere, המורכב מ-12, 360 מעלות, פנוראמות וידיאו בנות דקה, המצולמות בארבע ערים שהוכרזו על ידי אונסקו כאתרי מורשת עולמיים בסכנה: ירושלים, דוברובניק, אנקור-ווט וטימבוקטו. אחיטוב מעלה בעבודתו שאלות של שייכות ואוירה של נדודים. הצופה יכול באמצעות לחיצה בעכבר דיגיטאלי, לקבוע את הדימוי המוצג, שעת היום וכיוון ההתרחשות בתוך יחידות זמן סגורות (קדימה ואחורה). העבודה מציגה חלון וידיאו אקטיבי הנע לרוחב המסך, אשר בזכות אפליקצית המיצב האקספרימנטלית, מקיים את האפשרות להפריד ולשלוט באופן עצמאי במרכיבי חלל וזמן קולנועים בתוך החלל נראטיבי. (עריכה: מיכאל ניימרק ו- Interval Research Corp.)

(*) שם התערוכה "Some where better then this place", לקוח מתוך עבודתו של האמן הקובני Felix Gonzalez Torres , אשר הוצגה בשנת 2000, בגלריית Serpentine, בלונדון.

אוצרת: סאלי הפטל נוה